השאירו חותם

ספר הזהב השלישי - 1923

כריכתו של ספר זה מדברת בשפת הפשטות והעומק גם יחד. שיבוץ עץ עדין, שבמרכזו איכר חורש את אדמתו כשמאחוריו ברקע, אגם הכנרת או מפרץ חיפה. במים – אוניה ובסמוך לאיכר – עץ תמר. האומן שיצר כריכה זו החליט לתעד את הרגע הזה בחומר הכי טבעי – עץ. הכריכה איננה צועקת; היא מספרת באלגנטיות על העבודה העקבית והשקטה, המתמשכת, והיומיומית – עבודה שיש בה את כל התוכן הרעיוני והערכי של מהות קרן הקיימת לישראל. אותו חקלאי הוא לא סמל מופשט אלא דמות ממשית, שכפות ידיה טבועות בחריש האדמה הלחה, שעוד רגע תניב פרי. זהו ספר שמצביע על ביצוע, כריכה שמספרת על המעבר מחזון למעשה, מרעיון לביצוע.

ספר הזהב העשרים־ושבעה - 2024

קרא עוד
ספר הזהב העשרים־ושישה - 2004

קרא עוד
ספר הזהב העשרים־וארבעה - 1997

קרא עוד
ספר הזהב העשרים־ושניים - 1982

קרא עוד
ספר הזהב השבעה־עשר - 1965

קרא עוד
ספר הזהב הארבעה־עשר - 1957

קרא עוד
ספר הזהב השנים־עשר - 1953

קרא עוד
ספר הזהב העשירי - 1949

קרא עוד
ספר הזהב השמיני - 1946

קרא עוד
ספר הזהב השישי - 1939

קרא עוד
ספר הזהב הרביעי - 1928

קרא עוד
ספר הזהב השלישי - 1923

קרא עוד
ספר הזהב השני 1913-1922

קרא עוד
ספר הזהב הראשון 1903

קרא עוד